אמנון (נונו) בוקר ניסה להחביא, עד לפני מספר שנים, את האמן שבו. רוח אומנות זו הרימה ראש מידי פעם וביצבצה לה באשר נקרא בדרכו, אם זה בלוגו של חברה, בגימור של תמרור הכוונה, או בשירבוט ברווז על נייר מכתבים.

מעת לעת, הגיחה לה הרוח ביתר שאת, ודרשה לקבל מקום יותר מרכזי בחייו. לאחר מו"מ לא פשוט, נתן לה נונו דרור, אך זאת בתנאי שתופנה לאומנות שימושית בלבד. כך נולדו להן קערות העץ המעוצבות, הפמוטות, בסיסי השעונים, ועוד. מידי פעם, חברו להן רוח האומנות עם רוח השטות, הכה דומיננטית, והרפו את גבולות השימושיות, יוצרות דמויות מקרמיקה, פטיש שופטים, ומיני כלים "שימושיים" אחרים.

והנה, בשנים האחרונות, השתחרר הרסן וזכינו גם לאומנות טהורה, בדמות רקדניות מלאות תנועה, חיות מוזרות ומלאות חן, ועוד הרבה פסלים מלאי הבעה. לא, שחלילה, נזנחה ראיית העולם הפרקטית — היא מקבלת את ביטויה בשולחנות פסיפס, כפפות לבד, ואביזרים רבים נוספים.

האתר מספק הצצה על פרטי האומנות של נונו.

בנוסף, יש באתר גם תמונות ממגוון ה-״פיצ׳פקס״ אשר נונו אסף לו (nono's collection).